הבדלה:  

17:19

צאת השבת: 

9:00

שחרית:  

16:19

הדלקת נרות: 

17:00

קבלת שבת: יום ו'   

וישלח

הודעות

ביום ג' האחרון, נפרדנו מחברתנו איליין גיבס ז"ל, שנפטרה בארה"ב והובאה למנוחות באשקלון, ונטמנה ליד בעלה. תנחומינו לבנותיה, בנה ולכל המשפחה. יהי זכרה ברוך.

בקרוב נקיים ארוחת שבת למתגייסים. חברים אשר בנם או בתם מתגייס/ת בחודשים הקרובים, מתבקשים להודיע לסוזי אייגנשטיין או לרב גוסטבו.

וישלח

לחטוף אגרוף...ולנצח!

מאת הרב גוסטבו סורסקי

פרשת השבוע מתעדת אחד מהקרבות הראשונים בתולדות האנושות. היה זה קרב קשה בין בן תמותה וייצור שמימי, ומלכתחילה לא היה לראשון מהם סיכוי לנצח. מצד אחד על זירת הקרב, יעקב אבינו, איש תם יושב אוהלים...מהצד השני, מלאך א-להים המגיע ישירות מן השמים...

יעקב נאבק עם המלאך באשמורת האחרונה של לילה ארוך ואפל. אין קהל העושה קריאות "בוז" מהיציע כמו בקרבים המודרניים. גם אין חסויות ושידור ישיר בטלוויזיה. מדובר על קרב שונה לחלוטין בו אפילו אין שופט. הקרב מסתיים עם עלות השחר. דיווח הקרב, הוא מצומצם למדי. רק מתועד אגרוף קשה וקולע שקיבל יעקב אבינו על כף ירכו ושהותיר אותו צולע עד סוף ימי חייו.

יעקב נאבק במלאך כל הלילה, ואף נפצע, אך הוא מנצח. המלאך עצמו הוא זה שמעיד על ניצחונו של יעקב אבינו: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל; כי שרית עם א-להים ועם אנשים, ותוכל" (בראשית לב, כט).

אולם, באופן די פרדוקסלי, זוכה הקרב הוא זה שעוזב פצוע את זירת המאבק. הוא זה הצולע על כף ירכו בעוד שהמפסיד חוזר השמימה בריא ושלם...
איך ניתן להגיד שהפצוע זכה בקרב והמפסיד הלך הביתה שלם?

ייתכן מאוד שניתן לפרש את ניצחונו של יעקב באופן אחר. ברור לכל, שהזוכה הוא לא זה שחטף פחות מכות. לו היה כך, יעקב היה המפסיד...ניצחונו של יעקב טמון בעובדה שהוא ידע להיאבק נגד כל הסיכויים גם אם היה חשוף למכות ופצעים קשים.

אולם, ייתכן מאוד שהוא לא רק נלחם באותו לילה עם יישות ממשית, אלא גם עם ה-"עשו" שהיה בראשו ערב המפגש (כבר חז"ל מעדים על כך שיעקב נלחם באותו לילי עם "שרו של עשו"). ייתכן שגם הוא נלחם באותו לילה עם מצפונו ועם הרהורי ליבו...ייתכן שהיה באותו מאבק גם תהליך של תשובה והטהרות בעקבות האירועים שהפרידו את שני האחים.

כשנאבקים על חטאות העבר ועל חששות העתיד, תמיד יוצאים מחוזקים, גם עם חטפנו "אגרוף" בדרך. במאבק הזה טמון ניצחון אדיר, גם אם נותרנו צולעים על כף הירך.

מעניינת העובדה שהשם שקיבל יעקב לאחר המאבק (ישראל) מעיד על כישרונו למאבק ("כי שרית") ואין איזכור כלל על ניצחונו. אולי היה מקום לשם אחר, נוסח "גבריאל" ("כי גברת על הא-להים). אבל דווקא, הדגש הוא על המאבק ולא על הניצחון.

כי מאבק על דברים הכרחיים, כמו אותו קרב לילי בין יעקב לבין עצמו הוא ניצחון מפני עצמו.

 

תורה בטעם לטיני

לאחר יותר מעשרים שנה, יעקב שוב נמצא פנים אל מול פנים עם עשו אחיו. במפגש ההוא כל אחד מציג את משפחתו לאח השני אך בעוד שעשו אומר ליעקב "יש לי רב", יעקב אומר לאחיו "יש לי כל". מה השיחה הזאת באה ללמדנו על האופי של שני גיבורי הסיפור? פרק חדש של תורה בטעם לטיני על פרשת וישלח

 

אירועים קרובים

  • Trip to the Bible Lands Museum (Jerusalem)
    Jun 07, 9:00 AM – 4:30 PM
    ירושלים, שמואל סטפן וויז 21, ירושלים, 9104601, ישראל
    Please contact Terri Davis for more details
  • שבת חתן וכלה אלעד גולן ורעות עמירם
    Jun 11, 9:00 AM
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel
  • מופע אקוסטי טנדו
    Jul 05, 5:00 PM
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel