חוקת

הודעות

מזל טוב לתומר אידה, להוריו וכל המשפחתו עם כניסתו לגיל מצוות. השבת, הוריו יתרמו את הקידוש לכבודו.
להזכירכם, ביום ו' הקרוב נקיים קבלת שבת מוזיקלית בשעה 18:00.
עם חזרתנו לשגרה והסרת המגבלות, שוב מזמינים את חברי הקהילה לציין אירועים משפתחיים (כגון שמחות, ימי הולדת, ימי נישואין, אזכרות וכו') ולתרום את הקידוש בשבתות או בחגים. השבוע כבר התחלנו למלא את היומן לשבתות הקרובות.

​

תורה בטעם לטיני

"זאת חקת התורה", פותחת הפרשה, ומפרטת את דיני הפרה האדומה, מצווה מורכבת, אשר אפילו החכם מכל האדם, התקשה להבין את טעמה. אך מה עושים עם אותן מצוות, הלכות ומנהגים סותרים את הערכים הדומיננטיים בחברה? האם ישנה תשובה אחידה?

חידון לשבת

לשולחן ההשבת

הוכן ע"י דורון רובין

בדברי ההקדמה שלי לחידון פרשת חוקת המצורף, אני רוצה להתייחס בקצרה למקום המצוין בהפטרה (שלא כלול בתוך אחת החידות השנה).
גיבור הפרשה, אחד השופטים, ששמו כן כלול בחידון, ולכן אשתמש בכינויו: "הגלעדי":
וַיִּבְרַח "הגלעדי" מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל "הגלעדי" אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ:
מהי אותה אֶרֶץ טוֹב שאליה בורחת אותה דמות מפני אחיה?
חשוב לדעת שמבחינת העלילה בפרשה, מהארץ הזו מוזעק אותו שופט כדי להציל את בני ישראל.
מבחינה גיאוגרפית, חוקרים מזהים את המקום באזור הגלעד, ומקשרים את השם למלך בשם טוב.
אך אני רוצה להתייחס לשם של המקום, כמקום שנעים לשהות בו, כסביבה בטוחה (אפילו שזה מסתור, בזמן בריחה מפני אחים).
האסוציאציה שלי ל-אֶרֶץ טוֹב היא לפי סיפור שרץ במשפחה שלי, בעיקר ע"י סבתי ז"ל (שלא הייתה דוברת עברית). לדבריה, כשהייתי פעוט, נסעתי לנופש איתה, אי-שם בארץ, והמקום בו שהינו היה כל כך אהוב עלי שהמשכתי לכנות אותו עוד זמן רב אֶרֶץ טוֹב.
כמה התפלאתי כשגדלתי וגיליתי שהשם של המקום הוא שם תנכ"י (ולא המצאה שלי), מקום שאליו בורח "הגלעדי", שופט לעתיד, ומשם הוא נבחר להנהיג.
ואולי, כל אחת ואחד מאיתנו צריך אֶרֶץ טוֹב, מקום מפלט מהסביבה הלחוצה המקיפה אותנו, שבה ניתנת לנו ההזדמנות לצמוח ולעצב את עצמנו. ומה שהופך את השהיה בארץ טוב למעניינת ומעוררת עוד יותר שאלות ש-"הגלעדי" מתפתח (רמז לשם של "הגלעדי"...) דווקא בסביבה של אֲנָשִׁים רֵיקִים (ועל כך בחידה או בדרשה בהזדמנות אחרת).
שבת שלום ובשורות טובות