20:08

צאת השבת: 

19:16

הדלקת נרות: 

הבדלה:  

9:00

שחרית:  

קבלת שבת: יום ו'   

נשא

הודעות

ברוך הבא לדורון רובין שמתארח השבת בקהילתנו

נשא

השלום ועשו

פרשת נשא כוללת נושאים רבים ומגוונים עד שנראה שאין שום קשר ביניהם. מסופר שם על תפקיד משפחות הלוי במשכן, על דין הזב והצרוע, על קרבן האשם, על דיני האישה הסוטה, על דיני הנזיר, וקרבנות הנשיאים.

ובכל אופן בין שלל הנושאים, ברצוני להתייחס היום לברכת הכהנים אשר מוזכרת גם היא בפרשתנו. הברכה די מוכרת לנו, לא רק בעקבות הכנסתה בחזרת שליח הציבור לעמידה, אלא גם מפני שזאת נאמרת פעם בשבוע לבנינו ובנותינו לפני סעודת השבת.
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו אמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. יְבָרֶכְךָ ה', וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כב-כו).
הברכה בנויה בצורה הולכת ומתגברת, בת שלש קומות: משלוש מילים בפסוק הראשון עברים לחמש מילים בפסוק השני, ומחמש מילים בפסוק השני עוברים לשבע מילים בפסוק השלישי וזאת ככל הנראה הסיבה לכך שהברכה הזאת נקראת "הברכה המשולשת". ואותה הברכה מגיעה לשיאה עם אמירת התיבה האחרונה שהיא המילה "שלום", עליה אמרו חז"ל: "אם אין שלום, אין כלום".

מה לא נאמר על השלום? האם ניתן לחדש דבר על ערך זו?

בנוגע לשלום אמרו חז"ל: גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום. קריאת שמע חותמין בשלום: "ופרוס סוכת שלומך". ברכת כוהנים חותמין בשלום: "וישם לך שלום" (במדבר ו). כל הברכות חותמים בשלום: "עושה השלום" (ילקוט שמעוני, פרשת נשא). גדול השלום ששמו של מקום קרוי שלום" (במדבר רבה יא, ז). גדול השלום שאפילו מתים צריכין שלום, שנאמר "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (ילקוט שמעוני, פרשת נשא). גדול שלום שהוא שקול כנגד הכל אנו אומרים 'עושה שלום ובורא את הכל' (במדבר רבה יא, ז).

נשמע מכל המקורות הללו דבר מעניין במיוחד. השלום הוא הטוב העליון, אך באותה מידה נראה שהשלום איננו תלוי בנו, אין עם ישראל מצווה על השלום כי השלום אינו שייך כלל וכלל לעולם הזה.

ריבונו של עולם הוא זה ש-"יעשה שלום עלינו". א-להים הוא זה שהבטיח את השלום לאברהם אבינו ב-"ברית בין הבתרים". הקב"ה הוא זה ש-"שישם לך שלום". והיכן אנחנו בסיפור הזה?

אם כי מבחינת תיאולוגית הדברים נראים סבירים, נדמה לי שכל המקורות הללו גרמו לנו להיהפך לסובייקטים פאסיביים בסוגית השלום. אם השלום הוא דבר שאיננו בר השגה והוא קניינו של הקב"ה...מה אנחנו יכולים לתרום להשגתו מעבר לאמירת תפילותינו? אולי נמשיך להתפלל בעד השלום אך נעסוק בדברים ברי השגה, כמו הפרנסה, החינוך והצדק החברתי ונשאיר את השלום לפייטנים ולמשוררים?

אם בכל אופן (כך אומרים) "אין אם מי לדבר". למה בכלל להתאמץ על דבר שאיננו בר השגה אם בסופו של דבר אין לנו פרטנר לשלום.

ובכל אופן, ישנו פירוש אחד אשר שובר את אותה תחושה של ייאוש הרומזת שאין לנו מה לעשות. הוא פירושו של "בעל הטורים" המעלה נקודה מרתקת ביותר: "שלום בגמטרייא עשו", אומר "בעל הטורים" בפירושו לפרשתנו.

אין דבר מנוגד יותר ל-"שלום" מאשר עשו. כשאנו שומעים בימינו ש-"אין עם מי לדבר", לא אנחנו המצאנו את זה. כבר ארבעת אלפים שנה שבני ישראל משוכנעים שאין עם מי לדבר בהתייחסו לעשו. עשו אף פעם לא יוכל להיחשב כפרטנר לשלום.

ולפתע, בדרך מפתיעה ומקורית, "בעל הטורים" מציין את העובדה שהמילה "שלום" והמילה "עשו" הן בעלות אותו ערך מספרי.

ואף מוסיף "בעל הטורים": "הוי מקדים שלום לכל אדם ואפילו לשלום עשו". אם כי השם עשו משמש כביטוי סמלי למלכות רומי צמאת הדם ואף לכל עולם עובדי האלילים, "בעל הטורים" מציין את העובדה שאל לישראל לחשוב שהשלום הוא קניינו הבלעדית של ריבונו של עולם והוא גורם פאסיבי בסוגיה.

אין הדבר כן.

השלום איננו רק שיא כל הברכות, השלום הוא גם חובה המוטלת עלינו, כמו שנאמר בספר תהילים "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, טו).

כפי שאמר העיר פרופ' י' לייבוביץ על סמך אותה גימטריא המובאת על ידי "בעל הטורים": "כדי שידע עם ישראל עד כמה מצווה הוא על השלום, כי לא יהיה לישראל שלום, כל עוד לא יכון שלום בין יעקב לבין עשו". או במילים אחרות: עד שלא נפנים שהבלתי אפשרי הוא מה שטרם נוסה.

הרב גוסטבו סורסקי

תורה בטעם לטיני

 

האם הפסקנו להתפלל בעד השלום? נדמה שבימינו, ובפרט בימים אלה של לחימה, אנו מסתפקים בתפילות צנועות יותר: הפסקת אש שתחזיק מעמד או אפילו שינה רצופה בלילה ללא הזעקות. קשה בעולם דיסטופי, להתפלל בעד ערך כמעט אוטופי כמו השלום. אך אם רבנים ואנשי דת לא נדבר על השלום, מי יעשה זאת? תורה בטעם לטיני, פרשת נשא.

חידון לשבת

לשולחן ההשבת

הוכן ע"י דורון רובין

אירועים קרובים

  • סיור לירושלים למשפחות חוג בר/בת מצווה
    Oct 22, 7:00 AM
    אשקלון, הראל 8, אשקלון, ישראל
    ביקור ב-"עיר דוד", סיור מרגש בליבה של ירושלים הקדומה יציאה מהקהילה בשעה 7:00 וחזרה משוערת בשעה 15:30
  • קידוש לרגל יום הולדתו ה-90' של יצחק מזרחי
    Oct 30, 9:00 AM
    אשקלון, הראל 8, אשקלון, ישראל
  • ספר דניאל
    Wed, Nov 10
    אשקלון
    Nov 10, 10:30 AM – 11:30 AM
    אשקלון, הראל 8, אשקלון, ישראל
    חוג תנ"ך בהנחייתו של הרב גוסטבו. הסמסטר נלמד יחד את ספר דניאל
  • חנוכת רחוב ע"ש דוד אריאל ז"ל
    Nov 15, 4:00 PM
    Tnuvat ha-Sade Street, Tnuvat ha-Sade St, Ashkelon, Israel
  • בר מצווה ליחזקאל מוסלי
    Nov 27, 9:00 AM
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel