הבדלה:  

18:28

צאת השבת: 

9:00

שחרית:  

17:30

הדלקת נרות: 

17:30

קבלת שבת: יום ו'   

צו

הודעות

ביום שישי, נתחיל קבלת שבת בשעה 17:30

השבת נחגוג יחד עם אלכסנדר ומאור עם כניסתם לברית חופה וקידושין. הקידוש נתרם על ידי המשפחה. מזל טוב גם לטובה, ברוך וכל משפחת לוין/פקטור/חבס המורחבת

מפגש שלישי של חוג מגילת רת, ביום ד' הקרוב בשעה 10:00

צו

משפיל גאים

מאת הרב גוסטבו סורסקי

בתחילת הפרשה מספרת לנו התורה על תחילת יום העבודה של הכהן.

כל יום –מספרת לנו הפרשה- מתחיל הכהן את עבודת הקודש בתרומת הדשן, כלומר, בהורדת האפר מעל המזבח שנשאר מהקרבנות של היום הקודם.

למה זאת המצווה הראשונה של היום? מה מטרת המצווה הזאת?

אומר הרב בחיי אבן פקודה בספרו 'חובות הלבבות': '...וחייבו הבורא להוציא את הדשן בכל יום תמיד, להשפיל ולהסיר הגבהות (=תחושת הגדולה) מלבו'.

תתארו לעצמכם: הכהן מגיע בבוקר לבית המקדש והוא מרגיש בן אדם מיוחד. הוא שייך לאליטה. הוא יכול אפילו לחשוב שיש לו איזו שהיא עליונות גנטית לעומת העם.

לכן פעולתו הראשונה ביום משפילה את הגאים (זאת אחד ממדותיו של הקב"ה: משפיל גאים ומגביה שפלים, כפי שאנו קוראים בברכה של אחרי קריאת שמע בשחרית).

ההתנשאות היא בלי שום ספק, אחת מהמידות האנושיות הכי מסוכנות...והיא תכונה אנושית בלעדית...אין כזה דבר בעולם בעלי החיים.

ישנן חיות נאמנות, חיות ביישניות, יש בחיות גם גבורה...אפילו הקרבה עצמית. אבל גאווה זאת מה שהוא אקסקלוסיבית של המין האנושי.

אגדה אחת מספרת על תחרות שנעשתה פעם בג'ונגל: רצו לבחור בכישרון המוסיקלי של המקום. נתנו פתק לבן לכל חיה (כדי שירשמו שם את שם החיה המנצחת), הקימו קלפי ענק של עץ באמצע הג'ונגל, וכל החיות (כולל האדם) –לפי סדר האלף-בית עלו לבמה ושרו את שירם.

זאת היתה אודישן מוצלחת. החיות התלהבו עם התחרות. כולן התכוננו ברצינות רבה ורצו לקחת את הכתר. והגיעה הזמן לספור את הקולות. בעזרת הפיל הובא הקלפי על הבמה והינשוף החל עם קריאת הקולות.

בפתק הראשון היה רשום שם הזוכה: החמור. בפתק השני שוב הופיע החמור. גם בפתק השלישי.

דממה טוטאלית היתה בג'ונגל.

החמור היה חמוד, אבל הוא לא נתן הופעה 'מי יודע מה'...נהפוך הוא: ההופעה היתה גרועה...קול גרוע וחוסר כריזמה.

החמור לקח את קול הקולות וכולם הבינו מה קרה: כל החיות חשבו שהחמור בחייו לא יוכל לזכות בתחרות, ואז נתנו את קולם לו...

רק שתי חיות לא הצביעו בעד החמור. החמור עצמו, נתן את קולו לזמיר. והאדם....שהצביע בעד עצמו.

התחושה שהעם זקוק לו כל כך, יכולה ליצור בליבו אשליות לגבי מעמדו האמיתי בתוך העם...

'הכל תלוי בי', הוא יכול לחשוב. 'אני ה-'דובדבן של הקצפת' של כל ה-'סיפור' הזה.
בלעדי העם הזה לא הולך לשום מקום.

כמעט לכל מנהיגות בעולם יש אותה שגעון הגדלות וההתנשאות.

מטרת המצווה של 'תרומת הדשן' היא דווקא לשמור את הפרופורציות בליבו של הכהן.
לבלום את אשלית ההתנשאות. לגרום לו להפנים שגם הוא אחד מן העם, שגם מעמדו שווה למעמדם.

 

תורה בטעם לטיני

השבוע, ערב חג פורים, מנתחים יחד את סיפור המגילה ואת גיבוריה. כל רב ורבה בוחר פסוק מתוך הקהילה ומשתף את התובנות עליו. תורה בטעם לטיני, במהדורה פורימית (שידור חוזר)

 

אירועים קרובים

  • Trip to the Bible Lands Museum (Jerusalem)
    Jun 07, 9:00 AM – 4:30 PM
    ירושלים, שמואל סטפן וויז 21, ירושלים, 9104601, ישראל
    Please contact Terri Davis for more details
  • שבת חתן וכלה אלעד גולן ורעות עמירם
    Jun 11, 9:00 AM
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel
  • מופע אקוסטי טנדו
    Jul 05, 5:00 PM
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel